יום אחד בתחילת ינואר, 2013 ישבתי בכיתה, כמו כל יום רגיל.

אחרי השיעור ניגשה אלי חברה שלי ואמרה לי שכשאני יושבת כפוף יש לי בליטה בגב התחתון. לא היה לי מושג על מה היא מדברת, אז באינסטינקטיביות מיששתי את המקום. מאחר ולא היה לי שום ידע קודם על עקמת אמרתי שזה לא יכול להיות , זה הגב שלי ושבטח נתפס שם איזה שריר.

באותו ערב ניגשתי לאמא ואמרתי לה את מה שחברתי אמרה לי, ומשם הכל התגלגל די מהר. אמא אמרה שהיא לא יודעת מה זה והלכנו לרופאת משפחה, משם המשכנו למוקד וצילום גב. כשהלכנו לאורטופד לפענוח הצילום, התמונה שראיתי על צג המחשב היממה אותי. ראיתי את עמוד השדרה שלי. כמובן שציפיתי לראות קו ישר ויפה, אך מה שקרה במציאות הוא שראיתי את עמוד השדרה שלי, בצורה מפותלת ובצורת S.

כל אותו הלילה אמא ואבא היו על המחשב ובבוקר הם הודיעו לי שמעכשיו נתחיל ללכת לרופאים ולטיפולי פיזיותרפיה עד שנגיע לתוצאה הטובה ביותר "ונתקן" את הגב שלי.

ביקרנו תוך שבוע אצל 3 רופאים מומחים. הדעות נעו ממחוך ועד ניתוח. בעיניי כל העניין היה לא מוכר ולא הבנתי מה הרופאים רוצים ממני. כשהודיעו לי שאצטרך מחוך, באותו רגע ההרגשה שלי הייתה שהשמיים נופלים.

בנוסף, אמא שלי לקחה אותי לפיזיותרפיסטית המתמחית בשיטת "שרוט"- אוסי, ומהרגע הראשון היה קליק. אוסי תיאמה עבורנו מעכשיו לעכשיו תור לד"ר ריגו בברצלונה וכעבור שבועיים ההיינו אצלו. טסתי ברגשות מעורבים. מצד אחד אני זוכה לטיול מלא שופינג לבגדים שיתאימו למידות של המחוך ומאידך, אני מקבלת מחוך והחיים שלי משתנים.

 ד"ר ריגו הוא רופא מקסים ואני מאוד מאוד שמחה שעשיתי אצלו את המחוך שלי. הוא הסביר לי באדיבות את כל נושא העקמת והתקופה עם המחוך אליה אני נכנסת.

בלילות הראשונים, אני לא אשקר, היה קשה. פתאום אני ישנה עם מכשיר פלסטיק על הגב שלי וזה היה מאוד לא נוח. בנוסף, אסור לשכב על הבטן, דבר שאהבתי במיוחד בזמן השינה, והייתי צריכה להתרגל לשינה על הגב או על הצד. אבל אל דאגה, מהר מאוד מתרגלים והיום, אחרי שנה עם המכשיר אני לא מרגישה אותו כלל, לא בשינה ולא כשאני ערה.

חזרנו הביתה ומיד התחלנו בשגרת פיזיותרפיה בליוויה של אוסי.

אוסי ואני התחברנו מיד והשיעורים מתנהלים בצורה כיפית ועניינית. אוסי תומכת בי כל הזמן ומעודדת אותי גם להתאמן בבית. בנוסף, הפיזיותרפיה העניקה לי כלים לשיפור היציבה ועכשיו אני יודעת גם "להתארך" ולשמור על איזון של הגוף.

היום, אחרי שנה עם המכשיר ופיזיותרפיה כל שבוע, אני מרגישה שאני שולטת בעקמת ולא שהעקמת שולטת בי. אני מרגישה "נערה מיוחדת" כמו שד"ר ריגו ואוסי אמרו לי בתחילת הדרך.

מכתב של ילדה מטופלת,